הרוכבים שיניה נאקאנו ואוליבייה ז'אק נזרקו ישירות למים העמוקים של קטגוריית ה-GP500 בעונת 2001, כשהם יחד מרכיבים קבוצה חסרת תקדים, המבוססת על טהרת הרוקיז (טירונים) בלבד, עבור Gauloises Yamaha Tech 3.
לאחר שהגיעו מקרב האליפות ההיסטורי שלהם, אחד נגד השני, בקטגוריית ה-250 סמ"ק, שני הרוכבים החדשים בקטגוריה התייצבו על הגריד ללא שום רוכב ותיק או מנוסה שיוביל את הקבוצה. העונה דחפה את שניהם לקצה גבול היכולת המוחלט, כאשר נדרשו להטיס את הכלי האולטימטיבי בשושלת אופנועי המרוץ הדו-פעימתיים של ימאהה, ה-YZR500 (0WL6) האייקוני.
זה היה אופנוע אב טיפוס קיצוני במשקל נוצה של 130 ק"ג, שהכיל מנוע V4 מקורר נוזל בנפח 499 סמ"ק והפיק מעל ל-180 כוחות סוס. האופנוע הותאם למהירות פנייה היפר-מדויקת, והציג אפשרות להחלפת אורכי הזרוע האחורית, מערכת שסתומי כוח YPVS משופרת ומפות הצתה תלת-ממדיות מתקדמות.
טכנולוגיה זו אפשרה לקבוע את תזמון ההצתה לא רק לפי סל"ד המנוע, אלא גם על פי זווית הפתיחה של ידית הגז. באופנוע שייצר כוח מתפרץ ואלים וללא שום בקרת אחיזה אלקטרונית מודרנית, מפות אלו היו קריטיות, שכן הן אפשרו למהנדסים לתכנת תגובת מנוע נשלטת יותר כשהאופנוע היה בהטיה. הדבר סייע לרוכבים למצוא אחיזה ולמנוע איבוד אחיזה פתאומי של הגלגל האחורי, אך עדיין, המפלצת הדו-פעימתית דרשה רגישות מכנית קיצונית ואומץ גולמי מצידם כדי לכבוש את הקטגוריה הבכירה.
למרות היעדר הניסיון המוחלט של שניהם בקטגוריה, נאקאנו (בתמונה) סיפק בעונת הבכורה שלו תצוגת תכלית מבריקה של עקביות. הוא השיג סיום מדהים על הפודיום בגרמניה, והראה גלגל קדמי ואפילו זנב, באופן קבוע לרוכבים הוותיקים והמנוסים ממנו, בדרך להבטחת המקום החמישי המרשים בדירוג הכללי עם 155 נקודות. ז'אק נלחם את דרכו חזרה משבר בזרוע לפני תחילת העונה, והפגין נחישות מדהימה כדי לסיים בעשירייה הראשונה.
לעומת הקבוצה הזו, היתה על הגריד גם את קבוצת ימאהה מרלבורו (Marlboro Yamaha Team) שהתחרתה במקביל באותה עונת 2001 והייתה לקבוצת המפעל הרשמית והבכירה של ימאהה בקטגוריה. הקבוצה התחרתה עם אותו דגם של ה-YZR500 (גרסת 0WL6), והובלה על ידי שני רוכבים ותיקים ומנוסים בקטגוריה הבכירה: מקס ביאג'י, שסיים את העונה במקום השני בדירוג הכללי כשהוא מתחרה מול ולנטינו רוסי על האליפות, וקרלוס צ'קה, שסיים את העונה במקום השישי.
בעוד שקבוצת טק 3 (עם נאקאנו וז'אק) תפקדה כקבוצת לוויין שנתמכה על ידי היצרן, קבוצת מרלבורו הייתה חוד החנית של ימאהה ונהנתה מהמשאבים המלאים של היצרן במטרה להביא את אליפות העולם, מה שמדגיש עוד יותר את ההישג של נאקאנו כ-"רוקי" שסיים מקום אחד מעל צ'קה מקבוצת המפעל.
הופעה זו בעונת 2021 של נאקאנו וז'אק קיבלה משמעות היסטורית, שכן זו הייתה העונה האחרונה של קטגוריית ה-500 סמ"ק במתכונתה הקלאסית, רגע לפני שינוי החוקים והמעבר לעידן ה-MotoGP ומנועי הארבע פעימות בשנה שלאחר מכן. שינוי זה סימן את סופה של שושלת ה-YZR500 המפוארת של ימאהה שהתחרתה קרוב לשלושה עשורים, ולמרות חוסר הניסיון הקבוצתי, צמד הטירונים סיפק אקורד סיום ושירת ברבור ראויה עבור האופנוע והשושלת מאחוריו, לפני שירדה מדפי ההיסטוריה.
לא לפספס את הידיעה הבאה - נרשמים לניוזלטר של רייסינג.
אפשרות לסיכום יומי או שבועי. אפשר לשנות או לבטל בכל רגע.